...

#9 לוגרת ,תויטמתמ תוטישל אובמ 2015 רבמצדב 21 רמשמ הדש

by user

on
Category: Documents
8

views

Report

Comments

Transcript

#9 לוגרת ,תויטמתמ תוטישל אובמ 2015 רבמצדב 21 רמשמ הדש
‫מבוא לשיטות מתמטיות‪ ,‬תרגול ‪#9‬‬
‫‪ 21‬בדצמבר ‪2015‬‬
‫שדה משמר‬
‫הגדרות שקולות לשדה משמר‬
‫‪~ .1‬‬
‫‪F~ = ∇φ‬‬
‫‪~ × F~ = 0 .2‬‬
‫∇‬
‫‪F~ · d~r = φ(~rf ) − φ(~ri ) .3‬‬
‫‪R‬‬
‫‪C‬‬
‫תרגיל‬
‫מצא פונקציה סקלרית המקיימת ~‬
‫‪ ,F~ = ∇φ‬עבור ) ‪.F~ = (x + y, y + x, ze‬‬
‫‪z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫פתרון‬
‫למעשה יש מערכת של שלוש משוואות דיפרנציאליות שצריך לפתור‪:‬‬
‫‪= x2 + y‬‬
‫‪= y2 + x‬‬
‫‪= zez‬‬
‫‪x3‬‬
‫)‪+ xy + C(y, z‬‬
‫‪3‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂z‬‬
‫= )‪(x2 + y)dx + C(y, z‬‬
‫)‪∂C(y, z‬‬
‫‪= y2 + x‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪Z‬‬
‫=‬
‫‪= x+‬‬
‫)‪φ(x, y, z‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪y3‬‬
‫)‪+ D(z‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪y3‬‬
‫= )‪φ(x, y, z‬‬
‫‪+ xy +‬‬
‫)‪+ D(z‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫)‪dD(z‬‬
‫= ‪= zez‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪zez = z(ez − 1) + E‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪y3‬‬
‫‪+ xy +‬‬
‫‪+ z(ez − 1) + E‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫)‪C(y, z‬‬
‫=‬
‫)‪D(z‬‬
‫=‬
‫)‪φ(x, y, z‬‬
‫תרגיל‬
‫נתון ̂‪yz‬‬
‫√‬
‫‪z x̂ + 2xŷ +‬‬
‫√‬
‫= ~‪ .F‬המסילה מ )‪ (0, 0, 0‬לנקודה )‪.(1, 1, 1‬‬
‫• ‪~r(t) = (t, t, t), 0 ≤ t ≤ 1‬‬
‫• ‪.~r(t) = (t, t2 , t4 ), 0 ≤ t ≤ 1‬‬
‫‪R‬‬
‫חשב את ‪ W = C F~ · d~r‬בשני המקרים‪.‬‬
‫פתרון‬
‫נבדוק תחילה אם השדה משמר‪.‬‬
‫‪∂Fy‬‬
‫‪∂Fx‬‬
‫‪−‬‬
‫‪= 2 6= 0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂x‬‬
‫אז ‪~ × F~ 6= 0‬‬
‫∇ והשדה אינו משמר‪ .‬לכן )‪ (3‬לא מתקיים‪.‬‬
‫√‬
‫√‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪( t − 2t + t)dt = 2 t3/2 − t2 |10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Z 1‬‬
‫‪Z 1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪(t2 − 2t · 2t + t · 4t3 )dt‬‬
‫=‪(−3t2 + 4t4 )dt = −t3 + t5 |10 = − 6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫תרגיל‬
‫חשב את האינטגרל‬
‫‪4‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪1 + z2‬‬
‫)‪(3,3,1‬‬
‫‪2xdx − y 2 dy −‬‬
‫‪Z‬‬
‫= ‪W‬‬
‫)‪(0,0,0‬‬
‫פתרון‬
‫נבדוק אם השדה משמר‬
‫‪∂Fy‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂Fy‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂Fz‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫=‬
‫=‬
‫=‬
‫‪4‬‬
‫‪∂Fx‬‬
‫)‬
‫‪1 + z 2 ∂y‬‬
‫‪∂Fz‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂Fx‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪F~ = (2x, −y 2 , −‬‬
‫ואכן‪ ,‬השדה משמר לכן קיים פוטנציאל )‪φ(x, y, z‬‬
‫)‪2x ⇒ φ(x, y, z) = x2 + C(y, z‬‬
‫=‬
‫‪−y 2 ⇒ φ(x, y, z) = −‬‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫=‬
‫‪y3‬‬
‫)‪+ D(x, z‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪⇒ φ(x, y, z) − 4 arctan z + E(x, y‬‬
‫‪1 + z2‬‬
‫‪y3‬‬
‫‪x2 −‬‬
‫‪− 4 arctan z + C‬‬
‫‪3‬‬
‫=‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂z‬‬
‫)‪φ(x, y, z‬‬
‫‪Z‬‬
‫=‬
‫‪W1‬‬
‫=‬
‫‪W2‬‬
‫נשים לב שקיצור הדרך הזה התאפשר רק בגלל שהשדה מקיים ̂‪. F~ = g(x)x̂ + h(y)ŷ + k(z)z‬‬
‫בכל אופן‪,‬‬
‫‪π‬‬
‫‪=π‬‬
‫‪4‬‬
‫‪W = φ(3, 3, 1) − φ(0, 0, 0) = 9 − 9 − 4 arctan 1 − 0 = −4‬‬
‫אינטגרל משטחי של שדה וקטורי ־ שטף‬
‫‪Z Z‬‬
‫‪F~ · n̂dS‬‬
‫=‪Φ‬‬
‫‪S‬‬
‫כאשר ‪ S‬מציין משטח‪ dS ,‬הוא אלמנט שטח על המשטח ו ̂‪ n‬הוא נורמל למשטח‪ .‬לתוצאה נקרא השטף של‬
‫השדה הוקטורי דרך המשטח‪.‬‬
‫משטח פתוח‪/‬משטח סגור‬
‫אם המשטח נתון בצורה )‪ z = f (x, y‬ראינו כי הנורמל הוא‬
‫‪1‬‬
‫)‪(−∂x f, −∂y f, 1‬‬
‫‪1 + (∂x f )2 + (∂y f )2‬‬
‫‪n̂ = p‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ראינו כי‬
‫‪1 + (∂x f )2 + (∂y f )2 dxdy‬‬
‫‪q‬‬
‫= ‪dS‬‬
‫לכן‪ ,‬בסה״כ‬
‫‬
‫‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫~‬
‫‪F · − , − , 1 dxdy‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Z Z‬‬
‫‪Z Z‬‬
‫= ‪F~ · n̂dS‬‬
‫‪S‬‬
‫עבור משטח סגור‪ ,‬שבד״כ נתון בצורה )‪ ,f (x, y, z‬וקטור הנורמל הוא‬
‫~‬
‫‪∇f‬‬
‫| ~‬
‫‪|∇f‬‬
‫= ̂‪n‬‬
‫תרגיל‬
‫חשב בשתי הדרכים את השטף של ‪ F~ = ~z‬דרך מעטפת הכדור ‪ x + y + z = a‬באוקטנט הראשון‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫פתרון‬
‫דרך א׳‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
z = f (x, y)
p
a 2 − x2 − y 2
=
−y
−x
n̂ =
!
,p
,1
a2 − x2 − y 2
a2 − x2 − y 2
!
Z
Z
−x
−y
~
Φ =
F · n̂dS =
~z · p
,p
, 1 dxdy =
a 2 − x2 − y 2
a2 − x2 − y 2
S
D
Z
Z Z
Z π/2 Z a p
π p 2
=
a2 − r2 rdrdθ =
a − r2 rdr =
zdxdy =
2
0
D
0
a
π1 2
πa3
= −
(a − r2 )3/2 =
23
6
0
p
‫תרגיל‬
‫ דרך המלבן‬F~ (x, y, z) = yx2 x̂ − 2ŷ + xz k̂ ‫חשב את שטף השדה‬
.ŷ ‫ בכיוון‬y = 0, −1 ≤ x ≤ 2, 2 ≤ z ≤ 7
‫פתרון‬
Z
Φ=
F~ · n̂dS =
Z
Z Z
2
(yx , −2, xz) · (0, 1, 0) = −2
S
S
dS = −30
S
‫תרגיל‬
‫ ובתחום‬z = 0, z = a ‫ בין המישורים‬x2 + y 2 = a2 ‫ היוצא מהגליל‬F~ = z x̂ = xŷ + yẑ ‫חשב את שטף השדה‬
x ≥ 0, y ≥ 0
‫פתרון‬
Z Z
n̂
=
F~ · n̂dS
=
xx̂ + y ŷ
Z Za
(zx + xy)adθdz =
S
Z
S
π/2
Z
=
Z
2
π/2
(az cos θ + a cos θ sin θ)dzdθ =
0
=
h
0
0
a2 h
ah2
cos θ +
sin 2θ)dθ =
2
2
ah
(h + a)
2
‫משפט גרין ־ סטוקס ומשפט גאוס‬
‫משפט סטוקס‬
‫ שווה לאינטגרל המסילתי של השדה לאורך המסילה התוחמת‬S ‫שטף הרוטור של השדה דרך משטח פתוח דו מימדי‬
:‫את המשטח‬
I
C
F~ (~r) · d~r
ZZ
=
S
~ × F~ ) · n̂dS
(∇
‫כאשר ‪ C‬היא שפת המשטח הפתוח ‪,S‬‬
‫̂‪ n‬הוא וקטור יחידה הניצב למשטח ‪ ,S‬כיוונו נקבע ביחס לאוריינטציה של המסילה‪ ,‬לפי כלל יד ימין‪.‬‬
‫זאת בתנאי שהשדה רציף וגזיר בתוך התחום המוגדר ע״י ‪ C‬וכן תחום זה הינו פשוט קשר‪.‬‬
‫במקרה הדו מימדי‪ ,‬המשפט נקרא משפט גרין‪,‬‬
‫‬
‫‪dxdy‬‬
‫‪∂Fx‬‬
‫‪∂Fy‬‬
‫‪−‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫ ‪ZZ‬‬
‫‪I‬‬
‫= ‪Fx dx + Fy dy‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫תרגיל‬
‫השתמש במשפט גריל על מנת לחשב את הסירקולציה של ̂‪ F~ = xyx̂ + y 2 y‬על פני שפת התחום הנמצא בין ‪y = x2‬‬
‫ו ‪ y = x‬ברביע הראשון‪.‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫פתרון‬
‫‪ZZ‬‬
‫= ‪(0 − x)dxdy‬‬
‫‪ √y‬‬
‫ ‪x2‬‬
‫= ‪dy‬‬
‫‪2 y‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y‬‬
‫‪Z‬‬
‫=‬
‫‪D‬‬
‫√‬
‫‪Z‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪= −‬‬
‫‪xdxdy = −‬‬
‫‪y‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪F~ · d~r‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y y‬‬
‫‪− dy = −( − )|10 = −‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪= −‬‬
‫‪0‬‬
‫תרגיל‬
‫חשב באמצעות משפט גרין את אינטגרל המסילה‬
‫‪ex cos ydx − ex sin ydy‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪C‬‬
‫כאשר ‪.P = (ln 2, 0), Q = (0, 1), R = (− ln 2, 0) ,C : P → Q → R‬‬
‫פתרון‬
‫משפט גרין דורש מסילה סגורה‪ ,‬לכן נגדיר מסלול סגור ‪ C 0 = C ∪ RP‬ואז נרשום‬
‫‪I‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪Z‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫=‬
‫‪I‬‬
‫‪C0‬‬
‫∆‪Z‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪RP‬‬
‫‪(−ex sin y + ex sin y)dxdy = 0‬‬
‫=‬
‫∆‬
‫‪ln 2‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ex dx = −(2 − ) = −‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪− ln 2‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪I‬‬
‫‪−‬‬
‫‪=0−‬‬
‫‪RP‬‬
‫‪RP‬‬
‫‪Z‬‬
‫=‬
‫‪C0‬‬
‫‪C‬‬
‫תרגיל‬
‫חשב באמצעות משפט סטוקס את הסירקולציה של ) ‪ F~ = (x2 , 2x, z 2‬סביב האליפסה ‪ 4x2 + y 2 = 4‬במישור‬
‫‪ x − y‬נגד כיוון השעון‪.‬‬
‫פתרון‬
‫ניתן לבחור כל משטח לאינטגרל המשטחי‪ .‬פשוט ביותר לבחור את האליפסה במישור ‪ x − y‬ואת הנורמל בכיוון‬
‫̂‪.n̂ = z‬‬
‫ ‪ZZ‬‬
‫‬
‫= ‪~ × F~ · ẑdS‬‬
‫∇‬
‫‬
‫‪ZZ‬‬
‫ ‪Z ZS‬‬
‫‪∂Fx‬‬
‫‪∂Fy‬‬
‫‪−‬‬
‫‪dxdy = 2‬‬
‫‪dxdy = 2π · 2 · 1 = 4π‬‬
‫=‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫=‬
‫‪F~ · d~r‬‬
‫חישוב שטח באמצעות משפט גרין‬
‫התחום‪ R‬הנתחם על ידי מסילה פשוטת קשר ‪ C‬על ידי שימוש במשפט גרין‪.‬‬
‫נמצא ביטוי לשטח‬
‫‪H‬‬
‫ ‪RR‬‬
‫~‬
‫~‬
‫‪F · d~r = R ∇ × F~ · n̂dS‬‬
‫‪C‬‬
‫נשים לב שאם ̂‪~ × F~ = n‬‬
‫∇‪ ,‬אז‬
‫‪ZZ‬‬
‫‪dS = S‬‬
‫= ‪F~ · d~r‬‬
‫‪R‬‬
‫‪I‬‬
‫‪C‬‬
‫ואנחנו מכירים שדה כזה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪F~ = (−y, x‬‬
‫‪2‬‬
‫לכן‪,‬‬
‫‪I‬‬
‫‪−ydx + xdy‬‬
‫‪C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪AREA OF R‬‬
‫תרגיל‬
‫חשב את שטח האליפסה‬
‫‪x(t) = a cos t, y(t) = b sin t, 0 ≤ t ≤ 2π‬‬
‫באמצעות משפט סטוקס‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫פתרון‬
‫‪−a sin tdt‬‬
‫=‬
‫‪dx‬‬
‫‪b cos tdt‬‬
‫‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(ab sin2 t + ab cos2 t)dt = πab‬‬
‫‪2 C‬‬
‫=‬
‫‪dy‬‬
‫=‬
‫‪S‬‬
‫תרגיל‬
‫חשב את שטח הצורה הנתונה על ידי‬
‫‪1‬‬
‫‪sin 2t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪sin t‬‬
‫= ‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫=‬
‫‪0≤t≤π‬‬
‫פתרון‬
‫נצייר את התחום‪:‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪!0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪!0.4‬‬
‫‪!0.5‬‬
‫‪!1.0‬‬
‫נחשב את השטח )של לולאה אחת) באמצעות משפט סטוקס‪,‬‬
‫‬
‫ ‪Z‬‬
‫‪1 π 1‬‬
‫‪sin 2t cos t − sin t cos 2t dt‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Z π‬‬
‫‪Z‬‬
‫‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪1 π‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪sin t cos t − sin t(2 cos t − 1) dt‬‬
‫= ‪− sin t cos2 t + sin t dt‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‬
‫‪π‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪cos3 t − cos t‬‬
‫‪2 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫משפט סטוקס בתחום לא פשוט קשר‬
‫מה קורה אם יש חורים בתחום‪ ,‬או נקודה בה הנגזרות של השדה לא מוגדרות?‬
‫‪I‬‬
‫= ‪xdy − ydx‬‬
‫‪C‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫=‪A‬‬
‫‪2‬‬
‫תרגיל‬
‫חשב את האינטגרל‬
‫‪x‬‬
‫‪−y‬‬
‫‪dx + 2‬‬
‫‪dy,‬‬
‫‪2 + y2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪+‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪C‬‬
‫‪x2 + y 2 = a2‬‬
‫‪I‬‬
‫=‬
‫‪W‬‬
‫‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ .1‬ע״י משפט סטוקס‪.‬‬
‫‪ .2‬ישירות )ע״י פרמטרזציה(‪.‬‬
‫פתרון‬
‫‪ .1‬לפי סטוקס‪,‬‬
‫‪ZZ‬‬
‫‪~ × F~ ) · n̂dS‬‬
‫∇(‬
‫‪I‬‬
‫‪F~ (~r) · d~r‬‬
‫=‬
‫‪C‬‬
‫‪S‬‬
‫‪∂Fy‬‬
‫‪∂Fy‬‬
‫‪−‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂x‬‬
‫=‬
‫‪~ × F~ )z‬‬
‫∇(‬
‫‪0‬‬
‫=‬
‫‪~ × F~ ) · n̂dS‬‬
‫∇(‬
‫‪ZZ‬‬
‫‪S‬‬
‫‪ .2‬מכיוון שהשדה מתבדר בראשית‪ ,‬משפט סטוקס לא תקף ויש לחשב את האינטגרל ישירות‪ ,‬ע״י פרמטרזציה‪.‬‬
‫‪a cos t‬‬
‫= ‪x‬‬
‫‪a sin t‬‬
‫‪y‬‬
‫=‬
‫‪0 ≤ t ≤ 2π‬‬
‫‪Z 2π 2 2‬‬
‫‪a sin t + a2 cos2 t‬‬
‫‪dt = 2π‬‬
‫=‬
‫‪a2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪W‬‬
‫כלומר‪ ,‬למרות ש‪~ × F~ = 0‬‬
‫∇‪ ,‬אינטגרל העבודה לא מתאפס‪.‬‬
‫זאת מכיוון שהתחום אינו פשוט קשר‪.‬‬
‫נשים לב שאם היינו הופכים את ‪H‬כיוון המסילה‪,‬‬
‫היינו מקבלים ‪. K F~ · d~r = −2π‬‬
‫אם כך‪ ,‬הדרך הנכונה לשימוש במשפט סטוקס הוא על ידי בחירת משטח שלא מכיל את הראשית‪:‬‬
‫טבעת התחומה בין המסלול ‪ C‬־ מעגל בעלת רדיוס חיצוני ‪ ,a‬נגד כיוון השעון‪.‬‬
‫לבין המסלול ‪ K‬־ מעגל בעל פנימי ‪ , 0 < b < a‬עם כיוון השעון‪.‬‬
‫‪F~ (~r) · d~r = 0.‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪F~ (~r) · d~r +‬‬
‫‪K‬‬
‫= ‪~ × F~ ) · n̂dS‬‬
‫∇(‬
‫‪C‬‬
‫‪ZZ‬‬
‫‪ANNULUS‬‬
‫כלומר‪ ,‬שני אינטגרלי המסלול מבטלים זה את זה והרוטור מתאפס‬
‫אם נבחר ‪ ,F~ = (−y, x)/2‬נקבל‬
‫‪ZZ‬‬
‫) ‪~ × F~ ) · n̂dS = π(a2 − b2‬‬
‫∇(‬
‫‪S‬‬
‫משפט גאוס )משפט הדיברגנץ(‬
‫השטף של שדה וקטורי ~‪ F‬דרך מעטפת סגורה כלשהי ‪ S‬שווה לאינטגרל על הדיברגנס של השדה בתוך נפח התחום‬
‫על ידי מעטפת זו‪:‬‬
‫‪ZZZ Z‬‬
‫‪~ · F~ dV‬‬
‫∇‬
‫‪V‬‬
‫‪Z Z‬‬
‫= ‪F~ · n̂dS‬‬
‫‪S‬‬
‫תרגיל‬
‫ דרך הקוביה‬F~ = (x2 , y, z) ‫חשב את שטף השדה‬
0≤ x
≤1
0≤
y
≤1
0≤
z
≤1
.‫ישירות וע״י משפט גאוס‬
‫פתרון‬
: ‫חישוב ישיר של השטף‬
z
=
1, 0 ≤ x, y ≤ 1 : n̂ = ẑ
(1)
z
=
0, 0 ≤ x, y ≤ 1 : n̂ = −ẑ
(2)
y
=
1, 0 ≤ x, z ≤ 1 : n̂ = ŷ
(3)
y
=
0, 0 ≤ x, z ≤ 1 : n̂ = −ŷ
(4)
x =
1, 0 ≤ y, z ≤ 1 : n̂ = x̂
(5)
x
0, 0 ≤ y, z ≤ 1 : n̂ = −x̂
(6)
=
1
Z
1
Z
F~ · ẑdxdy z=1
F~ · (−ẑ)dxdy z=0
F~ · ŷdxdz y=1
~
F · (−ŷ)dxdz = zdxdy ⇒ Φz=1 =
=
0
F~ · x̂dydz x=1
F~ · (−x̂)dydz =
x2 dydz ⇒ Φx=1 =
=
0
(12)
Φ
=
Φx=1 + Φy=1 + Φz=1 = 3
(13)
zdxdy = z = 1
0
=
zdxdy = 0
=
ydxdz ⇒ Φy=1 =
(7)
0
(8)
1
Z
1
Z
ydxdz = y = 1
0
(9)
0
(10)
y=0
1
Z
1
Z
0
x2 dydz = x2 = 1
(11)
0
x=0
:‫חישוב השטף ע״י משפט גאוס‬
ZZZ
Φ=
~ · F~ dV =
∇
ZZZ
1
Z
Z
(2x + 1 + 1)dxdydz =
0
0
1
1
(x2 + 2x)0 dydz = 3
‫תרגיל‬
.z = 1 ‫ והמישור‬z = x2 + y 2 ‫ דרך המשטח הנוצר על ידי הקונוס‬F~ = z ẑ ‫חשב את שטף השדה‬
‫פתרון‬
ZZ
~=
F~ · dS
S
ZZZ
~ · F~ dV =
∇
ZZZ
1dV =
1
π
BASE × HEIGHT =
3
3
‫תרגיל‬
‫חשב את שטף השדה )‪ F~ = (x, y, 2 − 2x‬דרך המשטח הנוצר על ידי הפרבולואיד ‪ z = 1 − x2 − y 2‬מעל מישור‬
‫‪.xy‬‬
‫‪ .1‬ע״י חישוב ישיר של האינטגרל המשטחי‪.‬‬
‫‪ .2‬ע״י שימוש במשפט הדיברגנץ‪.‬‬
‫פתרון‬
‫חישוב ישיר‬
‫)‪(2x, 2y, 1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪1 + 4x2 + 4y 2‬‬
‫‪ZZ‬‬
‫)‪(2x, 2y, 1‬‬
‫=‬
‫‪(x, y, 2 − 2x) · p‬‬
‫= ‪dS‬‬
‫‪1 + 4x2 + 4y 2‬‬
‫‪S‬‬
‫‪ZZ‬‬
‫‪ZZ‬‬
‫=‬
‫= ‪(2x2 + 2y 2 + 2 − 2z)dxdy‬‬
‫= ‪(4x2 + 4y 2 )dxdy‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫ ‪r4‬‬
‫‪4r rdrdθ = 8π = 2π‬‬
‫‪4 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪D‬‬
‫‪2π‬‬
‫̂‪n‬‬
‫‪F~ · n̂dS‬‬
‫‪ZZ‬‬
‫‪S‬‬
‫‪Z‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫משפט הדיברגנץ‬
‫משפט הדיברגנץ מקשר בין שטף דרך משטח סגור למקורות בתוך המשטח‪.‬‬
‫לכן נחשב את השטף דרך המשטח הסגור‪ ,‬כולל הבסיס ‪ x2 + y 2 = 1, z = 0‬ונחסיר את השטף דרך הדיסקה‪.‬‬
‫השטף דרך המשטח הסגור‪:‬‬
‫‪ZZZ‬‬
‫‪(1 + 1 − 2)dxdydz = 0‬‬
‫= ‪~ · F~ dV‬‬
‫∇‬
‫‪ZZZ‬‬
‫=‬
‫‪ZZ‬‬
‫‪F~ · n̂dS‬‬
‫‪S+O‬‬
‫השטף דרך הדסקה בלבד‪:‬‬
‫‪ZZ‬‬
‫‪dxdy = −2π‬‬
‫‪ZZ‬‬
‫‪(x, y, z) · (−ẑ)dxdy = −2‬‬
‫=‬
‫‪O‬‬
‫לכן השטף דרך הפרבולואיד הוא‬
‫‪ΦS + Φ O = 0‬‬
‫=‬
‫‪Φtotal‬‬
‫‪2π‬‬
‫=‬
‫‪ΦS‬‬
‫‪F~ · n̂dS‬‬
‫‪ZZ‬‬
‫= ‪ΦO‬‬
‫‪O‬‬
Fly UP