...

שת " ב

by user

on
Category: Documents
39

views

Report

Comments

Transcript

שת " ב
‫שם הקורס ‪ :‬פיסיקה ‪1‬‬
‫שנה‪ :‬תש"ע סמסטר ב מועד ב‬
‫מס הקורס‪203‐1‐1371 :‬‬
‫תאריך המבחן‪ 12/07/2010 :‬שעה ‪13:30‬‬
‫שם המרצה‪/‬ים‪ :‬ד"ר גנדי כוגנוב‬
‫משך המבחן ‪ 3‬שעות‬
‫חומר עזר‪ :‬מחשבון‪ +‬דף נוסחאות מצורף‪.‬‬
‫שאלה ‪ 25) :1‬נקודות(‬
‫בתחרות קפיצה למים ממקפצה שגבהה ‪ h = 10m‬קופץ אתלט שמסתו ‪ m‬אנכית‪ ,‬ממנוחה‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את מהירות פגיעת האתלט במים ואת זמן שהותו באוויר בהנחה כי התנגדות האוויר זניחה )‪ 6‬נקודות(‪ .‬‬
‫‪G‬‬
‫ב‪ .‬במהלך תנועת האתלט במים פועל עליו כוח צמיגי המתנגד לכיוון תנועתו מהצורה ‪ , F = −bυ 2 ˆj‬כאשר ‪ b‬הוא‬
‫קבוע מספרי ו‪ υ -‬היא המהירות‪ .‬תוכלו להניח כי משקל האתלט מאוזן לגמרי על ידי כוח הציפה שהמים‬
‫מפעילים עליו‪ ,‬כך שהכוח היחידי הרלוונטי הוא כוח הצמיגות שהוזכר לעיל ‪ .‬‬
‫חשבו את מהירותו של האתלט כפונקציה של עומק המים‪ . y ,‬קחו את ‪ y = 0‬בגובה פני המים ואת הכיוון‬
‫החיובי של ציר ה ‪ y -‬מטה )‪ 7‬נקודות(‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫ג‪ .‬אם ידוע כי ‪= 0.4 m −1‬‬
‫‪m‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חשבו את העומק בו מהירות האתלט היא עשירית‪ ‬ממהירות פגיעתו במים )‪ 6‬נקודות(‪ .‬‬
‫חשבו את מיקומו האנכי של האתלט כפונקציה של הזמן‪ 6) y ( t ) ,‬נקודות(‪.‬‬
‫שאלה ‪ 25) :2‬נקודות(‬
‫בול שמסתו ‪ m = 500 gr‬מונח על גבי מישור משופע שזווית נטייתו ‪ . α = 30D‬הבול מחובר אל קפיץ שקבוע האלסטיות‬
‫שלו ‪ , k = 30 N / m‬המחובר מצידו לחלקו העליון של המישור המשופע‬
‫)ראו איור משמאל(‪.‬‬
‫‪ k‬‬
‫במצב בו הקפיץ רפוי חובטים בבול ומקנים לו מהירות התחלתית‬
‫‪ m‬‬
‫‪ , υ0 = 0.5m / sec‬במורד המישור המשופע‪ .‬מקדם החיכוך הקינטי בין‬
‫הבול לבין המישור המשופע הוא ‪ . µ k = 0.2‬סמנו את התארכות הקפיץ‬
‫‪ x=0‬‬
‫‪ α = 30D‬‬
‫ממצבו הרפוי ב‪. x -‬‬
‫א‪.‬‬
‫חשבו את רכיבו המקביל למשטח של הכוח השקול הפועל על הבול )‪ 6‬נקודות(‪ .‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חשבו את העבודה שמבצע הכוח השקול מתחילת התנועה ועד למצב בו התארכות הקפיץ היא ‪? x = 5cm‬‬
‫)‪ 6‬נקודות(‪ .‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חשבו את מהירות הבול כאשר ‪ 6) x = 5cm‬נקודות(‪ .‬‬
‫ד‪.‬‬
‫במקרה אחר משחררים את הבול מאותה הנקודה )רפיון הקפיץ( ללא מהירות התחלתית‪ .‬חשבו את התארכותו‬
‫המקסימאלית של הקפיץ )‪ 7‬נקודות(‪ .‬‬
‫שאלה ‪ 25) :3‬נקודות(‬
‫בול שמסתו ‪ M = 0.25kg‬נמצא על שולחן אופקי חלק ומחובר אל‬
‫קצהו הימני של קפיץ שקבוע האלסטיות שלו ‪. k = 40 N / m‬‬
‫אורכו הרפוי של הקפיץ הוא ‪ . l0 = 2m‬כוח אופקי לא קבוע שגודלו‬
‫‪ k = 40 N / m‬‬
‫‪G‬‬
‫ˆ‪ P ( x ) = 84 x 2 i‬‬
‫) ‪ P = 84 x 2 ( N‬המכוון ימינה מתחיל לפעול על הבול כאשר הוא‬
‫נמצא במנוחה בנקודה ‪ A‬המרוחקת מרחק ‪ l0‬מהקיר האנכי שאליו‬
‫‪ M‬‬
‫‪ d = 1m‬‬
‫‪ B‬‬
‫‪ A‬‬
‫‪ l0 = 2m‬‬
‫מחובר הקפיץ ]ראו איור משמאל[‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהי מהירות הגוף בעוברו בנקודה ‪ B‬הנמצאת במרחק ‪ d = 1m‬מימין לנקודה ‪ 9) ? A‬נקודות(‬
‫ב‪.‬‬
‫בנקודה ‪ B‬מפסיק הכוח ‪ P‬לפעול והגוף ממשיך לבצע תנודות אופקיות‪ .‬לאיזה מרחק מינימאלי‬
‫מהקיר מגיע הבול במהלך תנודותיו ? )‪ 8‬נקודות( ‪ ‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו המרחק המקסימאלי של הגוף מהקיר ? )‪ 8‬נקודות( ‪ ‬‬
‫שאלה ‪ 25) 4‬נקודות(‬
‫‪1/3‬‬
‫הראה כי מהירות ‪ v‬של המכונית בעלת מסה ‪ m‬ומונעת על ידי הספק קבוע ‪ P‬נתונה על ידי‪:‬‬
‫כאשר ‪ x‬הוא המרחק שעוברת המכונית ממנוחה‪.‬‬
‫⎞ ‪⎛ 3xP‬‬
‫⎜= ‪,v‬‬
‫⎟‬
‫⎠ ‪⎝ m‬‬
Fext
v=
dp d ( mv )
=
=
= ma + mv
dt
dt
a=
F = −k∆x
dr
dt
d 2r
dt 2
f s ≤ µs N
f k = µk N
r = r0 + vt +
at 2
2
v = v0 + at
v 2 = v02 + 2a (r − r0 )
B
WA→ B = F ⋅ dr = K B − K A
A
v AO = v AO' + v O'O
W A→ B = U A − U B
U A + K A = UB + KB
K=
mv 2
2
U = mgh
U=
v2
ar =
= ω2R
R
ω=
!
ω = 2πf =
kx 2
2
dϕ
dt
2π
T
v = ωR, a = αR
p = mv
P=
F ( x, y, z ) dxdydz =
F ( r ,θ , z ) r ⋅ drdθ dz
pi = M
tf
J = Fdt = p f − pi
ti
F ( x, y, z ) dxdydz =
F ( r , θ , ϕ ) r 2 sin θ ⋅ drdθ dϕ
rcm =
rcm =
mi ri
mi
1
rdm
M
drcm
= Mvcm
dt
x = Rθ
vT = Rω
ω=
dθ
dt
I = r 2 dm
I = I cm + Mh 2
dω
α=
dt
aT = Rα
aR =
θ = θ 0 + ω0t +
mi ri2
I=
τ = Iα
v2
= ω2R
R
K=
Iω 2
2
W = τdφ
αt 2
2
L = Iω
ω = ω0 + α t
ω 2 = ω 2 + 2α (θ − θ 0 )
0
L=r×p
τ =r×F
m x + υx + kx = 0
k=
x(t ) = Ae
τ=
2m
υ
,
−
t
τ
τ ext =
mg
L
cos(ω ′t + ϕ )
ω′ = ω 2 −
F = − kx
1
U =−
τ2
k
,
m
f =
ω
,
2π
Gm1m2
r
F=
!
"
ω=
dL
dt
T=
1
f
F21 = −
T2 =
A ( x ) = A ( x0 ) +
Gm1m2
r2
Gm1 m2
r12
3
4π 2 3
R
GM
A′ ( x0 )
A′′ ( x0 )
2
( x − x0 ) +
( x − x0 ) +
1!
2!
+
r12
III
A( n ) ( x0 )
n
( x − x0 )
n!
‫פתרון מועד ב‬
‫‪1 2‬‬
‫א‪ .‬הקופץ יורד גובה ‪ h‬ומתחיל ממהירות אפס ולכן‪ ,‬ברגע פגיעתו במים‪mv :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mgh ‬‬
‫‪v‬‬
‫‪m‬‬
‫נקבל ‪ . v  2 gh  2  10‬זמן שהיה באוויר יחושב ע"פ ‪ v  v0  gt‬ולכן ‪ 2s‬‬
‫‪g‬‬
‫‪s‬‬
‫‪t‬‬
‫ב‪ .‬הכוח היחיד הפועל הינו ‪ . F  bv 2  ma‬נפתור את המשוואה הדיפרנציאלית‪:‬‬
‫‪dv‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪ bv 2  m‬‬
‫‪dv‬‬
‫‪b‬‬
‫‪  dt‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪v‬‬
‫במקרה הזה המהירות ההתחלתית היא המהירות שנמצאה בסעיף הקודם‪:‬‬
‫‪v0  10 2‬‬
‫נעשה אינטגרציה לביטוי ממעל‪:‬‬
‫‪dv‬‬
‫‪b t‬‬
‫‪   dt‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m 0‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v t ‬‬
‫‪‬‬
‫‪v0‬‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪b‬‬
‫‪‬‬
‫‪ t‬‬
‫‪v0 vt ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m  bv0 t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 b‬‬
‫‪‬‬
‫‪ t‬‬
‫‪vt  v0 m‬‬
‫‪mv0‬‬
‫‪‬‬
‫‪mv0‬‬
‫‪m  bv0 t‬‬
‫‪vt  ‬‬
‫נחשב את ‪ vt dt : yt ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ yt   y 0 ‬המהירות ההתחלתית היא אפס‪ .‬נציב במשוואה‪:‬‬
‫‪m t bv0‬‬
‫‪m  m  bv0 t ‬‬
‫‪dt  ln ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪b 0 m  bv0 t‬‬
‫‪b  m ‬‬
‫‪yt  ‬‬
‫אנו מעוניינים למצוא את המהירות כפונקציה של המיקום‪ .‬נבודד את הביטוי בהא מותך המהירות‪:‬‬
‫‪m  bv0 t‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪m‬‬
‫‪vt ‬‬
‫ונציב אותו בביטוי במיקום‪:‬‬
y t  
m  v0 

ln 
b  vt  
:‫ונקבל‬
v  v0 e

by
m
:‫דרך נוספת וקלה יותר‬
 bv 2  ma  m
dv
dv dy
dv
m
 mv
dt
dy dt
dy

dv
b
  dy
v
m
:‫זוהי משוואה דיפרנציאלית פשוטה שאותה אתם מכירים ואנו מקבלים‬
v  v0 e

by
m
:‫ נציב‬v  0.1v0 :‫ המהירות הסופית‬.‫ג‬
0.1v0  v0 e

by
m
by
  ln 0.1
m
m
1
y   ln 0.1  
ln 0.1
b
0.4
)‫ הוא גם ביטוי שלילי ולכן סך הכל הביטוי הסופי הוא חיובי‬ln 0.1 ‫(לא לשכוח ש‬
.‫ חושב בסעיף ב‬.‫ד‬
2 ‫שאלה‬
:‫ ולכן‬f k   k N   k mg cos  ‫ כאשר‬F  mg sin   kx  f k
.‫א‬
F  mg sin   kx   k mg cos 
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪W   Fdx   mg sin   kx   k mg cos  dx  mgx sin   kx2   k mgx cos  |50 .‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m  0.5kg‬‬
‫‪k  300 N / m‬‬
‫יש להציב‪:‬‬
‫‪  30 ‬‬
‫‪ k  0.2‬‬
‫‪x  5m‬‬
‫‪E k  W‬‬
‫‪‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪1 2 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mv  mv0  mgx sin   kx2   k mgx cos  |50‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מתוך הביטוי הנ"ל יש לחלץ את ‪ v‬כמובן כאשר ‪ W‬הוא הערך שחושב בסעיף הקודם‬
‫ד‪.‬‬
‫הגוף התחיל ממהירות אפס וסיים במהירות אפס ולכן ‪ W=0‬נציב את הביטוי לעבודה‪:‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪kx   k mgx cos   0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ mgx sin  ‬פתרון אחד הוא הטריוויאלי ‪ x=0‬אבל זה לא מה‬
‫שאנו מחפשים‪ .‬נמצא את הפתרון השני‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪mgx sin   kx 2   k mgx cos   0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪kx  mgx sin    k mgx cos ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2mg sin    k cos  ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪k‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫א‪ .‬נזכור שעל מנת לחשב מהירות כפונקציה של מרחק‪ ,‬הפעולה הכי חכמה תהיה לעשות‬
‫שיקולי אנרגיה‪ .‬לצורך כך נמצא את העבודה שנעשתה על ידי כוח הקפיץ ואת העבודה‬
‫שנעשתה ע"י הכוח החיצוני וזה יהיה שווה לשינוי באנרגיה הקינטית‪:‬‬
‫‪W   P  Fx dx‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪W   84 x 2  kx dx‬‬
‫‪0‬‬
‫‪W  28 x 3  20 x 2‬‬
‫כאשר הצבנו ‪ .k=20N/m‬ו‪ x‬הוא התארכות הקפיץ מנקודת שיווי המשקל‪.‬‬
‫העבודה שווה לשינוי באנריגה הקינטית‪ .‬המהירות ההתחלתית היא אפס ולכן נקבל‪:‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪mv  28 x 3  20 x 2‬‬
‫‪2‬‬
‫יש להציב כעת ‪ x=1‬ולמצוא את המהירות מתוך הנתונים‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪s‬‬
‫‪v8‬‬
‫ב‪ .‬ניתן למצוא זאת בשתי דרכים‪ .‬הדרך הראשונה והפשוטה יותר באמצעות שיקולי‬
‫אנרגיה‪ .‬ברגע שהוא עובר בנקודה ‪ ,B‬סך הכל האנרגיה שלו היא‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ Ei  kx2  mv 2‬כאשר ‪ , k=40 ,x=1‬ו ‪mv 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫הוא הביטוי שמצאנו בסעיף הקודם‪,‬‬
‫מקבלים‪:‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪kx  28 x 3  20 x 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Ei ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ . Ei  28J‬האנרגיה הסופית היא רק פוטנציאלית‪kxmax  Ei  28 J :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪m‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ E f ‬ונקבל‪:‬‬
‫‪x max ‬‬
‫‪7‬‬
‫ולכן האורך המינימלי הינו ‪m‬‬
‫‪5‬‬
‫‪l 0  xmax  2 ‬‬
‫‪m‬‬
‫דרך נוספת תהיה לפי תנאי התחלה‪ x0  1m .‬וכמו כן‬
‫‪s‬‬
‫‪ x  xmax cost   ‬כאשר ‪ xmax‬האמפליטודה היא הגודל אותו אנו מחפשים‬
‫‪ v0  8‬משוואת התנועה הינה‬
‫‪k‬‬
‫ו ‪ 160  4 10‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ . v  xmax sint   ‬נציב תנאי התחלה ונקבל‪:‬‬
‫‪ .  ‬הביטוי למהירות הוא הנגזרת של המיקום והינו‬
‫‪x0  x max cos ‬‬
‫‪v0  x max sin ‬‬
‫‪v0‬‬
‫מתוך שתי המשוואות הנ"ל מקבלים‪:‬‬
‫‪x0‬‬
‫‪2‬‬
‫ומכאן‬
‫‪5‬‬
‫‪‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4 10‬‬
‫‪tan   ‬‬
‫‪tan   ‬‬
‫‪1  cos 2 ‬‬
‫‪sin ‬‬
‫‪tan  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪cos ‬‬
‫‪cos ‬‬
‫‪1  cos 2 ‬‬
‫‪tan  ‬‬
‫‪cos 2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪cos 2  tan 2   1  cos 2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪cos 2  tan 2   1  1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪cos 2  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪tan   1 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪‬‬
‫‪cos  ‬‬
‫ניזכר ש ‪ x0  xmax cos ‬ולכן‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x0‬‬
‫‪‬‬
‫‪cos ‬‬
‫‪x max ‬‬
‫‪7‬‬
‫ג‪ .‬האורך המקסימלי הינו ‪m‬‬
‫‪5‬‬
‫‪l 0  xmax  2 ‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫(הפתרון מופיע בהרצאות של גנדי)‬
‫‪W   Pdt‬‬
‫‪W   Fdx   Fvdt‬‬
‫‪‬‬
‫‪P  Fv‬‬
‫‪. P  Fv  const‬‬
‫לפי התרגיל אנו מחפשים ביטוי עם ‪ P,v,x‬ולנו יש ביטוי ‪ P,F,v‬ז"א‪ ,‬צריך למצוא ביטוי למרחק ‪ .x‬נמצא‬
‫את המרחק‪ .‬אחרי שנמצא את המהירות כפונקציה של הזמן נוכל לעשות אינטגרל ולמצוא את‬
‫המיקום כפונקציה של הזמן‪ .‬נתחיל מהעבודה ששווה לשינוי באנרגיה הקינטית‪:‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪mv‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Pdt ‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪mv‬‬
‫‪2‬‬
‫‪W  Pt ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ P . W ‬קבוע (כמו כן אנו מניחים מהירות התחלתית אפס) ולכן‪:‬‬
‫‪2P 1/ 2‬‬
‫ולכן‪t :‬‬
‫‪m‬‬
‫‪v‬‬
‫אינטגרציה תתן (אין צורך לרשום ‪ x  x0‬כי ‪ x‬הוא כבר המרחק נטו)‪:‬‬
‫‪2 2P 3 / 2‬‬
‫‪t‬‬
‫‪3 m‬‬
‫‪x‬‬
‫נבודד את הזמן משתי המשוואות (של המרחק ושל המהירות)‪:‬‬
‫‪3x m‬‬
‫‪mv 2‬‬
‫‪ t‬ו‬
‫‪2 2P‬‬
‫‪2P‬‬
‫‪t 3/ 2 ‬‬
‫נציב את הראשונה בתוך השנייה‪:‬‬
‫‪3x m‬‬
‫‪2 2P‬‬
‫‪3/ 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ mv 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2P‬‬
‫מעכשיו זה רק אלגברה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪9x 2m‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪8P‬‬
‫‪‬‬
‫‪1/ 3‬‬
‫‪mv 2  9 x 2 m ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 P  8 P ‬‬
‫‪1/ 3‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 9x 2 P 2‬‬
‫‪v  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ m‬‬
‫ולבסוף‪:‬‬
‫‪1/ 3‬‬
‫‪ mv 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2P‬‬
‫‪ 3xP ‬‬
‫‪v‬‬
‫‪‬‬
‫‪ m ‬‬
‫‪2‬‬
Fly UP