...

רויאב עיפומש לגעמה ןותנ , קספמה

by user

on
Category: Documents
15

views

Report

Comments

Transcript

רויאב עיפומש לגעמה ןותנ , קספמה
‫נתון המעגל שמופיע באיור‪ ,‬המפסק ‪ S1‬סגור זמן רב‪ .‬כל הנגדים בעלי ערכים זהים )המספור הינו לצורך‬
‫חישובים בלבד‪ ,‬ניתן להתייחס למשרן כאל סלנואיד בעל ‪ N‬ליפופים‪ ,‬אורך ‪ l‬ורדיוס ‪(R‬‬
‫‪ .1‬מצא את הזרמים‪ ,‬מפלי המתחים‪ ,‬והשדות המגנטיים שישנם ברכיבים שמוצגים באיור‪.‬‬
‫‪ .2‬לאחר זמן מה המפסק ‪ S1‬נפתח‪ .‬מהו סוג התנועה שמבצע הזרם דרך הסליל בכל שלב? צייר איכותית‬
‫כגרף‪.‬‬
‫בפתרון נרחיב מעט את הבעיה ונראה כיצד המשרן נטען וכיצד הוא יתנהג עד להגעה ל"זמן רב לאחר"‪.‬‬
‫ניצור שתי לולאות קירכהוף שבהן המשרן הינו מקור מתח ‪ ,  L‬משוואה המעגל‪:‬‬
‫‪ .1‬על הלולאה השמאלית )מקור מתח‪ ,‬משרן ונגד ‪(R2‬‬
‫‪dI‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪  ( I L  I 1 ) R2  L‬‬
‫‪ .2‬על הלולאה החיצונית )מקור מתח והנגדים ‪(R1,R2‬‬
‫‪  I 1 R1  ( I L  I 1 ) R2  0‬‬
‫כאשר סימננו את הזרם על הנגד ‪ R1‬והמשרן ‪ L‬במשוואה‪ ,‬הזרם דרך ‪ R2‬הינו סכומם‪.‬‬
‫מחיסור שתי המשוואות נקבל‪:‬‬
‫‪L dI‬‬
‫‪R1 dt‬‬
‫‪I1 ‬‬
‫‪dI‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪I 1 R1  L‬‬
‫‪R1  R2‬‬
‫ונציב את ‪ I 1‬במשוואת הלולאה החיצונית‪ ,‬ניתן לחלק את הביטוי שיתקבל ב‬
‫‪R1‬‬
‫המשוואה‪:‬‬
‫‪dI‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪ '  IR' L‬‬
‫ולקבל את‬
‫‪R1‬‬
‫‪RR‬‬
‫כאשר ‪ R'  1 2‬וכן‬
‫‪R1  R2‬‬
‫‪R1  R2‬‬
‫‪ ,  ' ‬משוואה דיפרנציאלית זו ניתן לפתור באופן כללי עבור מעגל‬
‫‪.RLC‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר המפסק סגור )זמן כללי( המשוואה לטעינת משרן הינה‬
‫‪1  EXP  t‬‬
‫‪‬‬
‫‪R2‬‬
‫זמן רב‪ ,‬האקספוננט מתאפס‪ ,‬ומכאן הזרם במשרן‪ .‬חשוב לזים לב ש‪.   L :‬‬
‫'‪R‬‬
‫‪ . I L (t ) ‬לאחר‬
‫פתרון סעיף ‪.1‬‬
‫א‪.‬לפני פתיחת המפסק‪:‬‬
‫המתח על המשרן הינו ‪ – 0‬מכוון שאין עליו מפל מתח‪.‬‬
‫המתח על הנגד ‪ R1‬שווה למתח על המשרן‪ ,‬הם מחוברים במקביל‪.‬‬
‫המתח על הנגד ‪ R2‬הוא ‪. ‬‬
‫השדה המגנטי במשרן ‪. B   0 nI 0‬‬
‫ב‪ .‬לאחר פתיחת המפסק‪:‬‬
‫המשרן שהיה טעון עד עתה נתחיל להתפרק‪ ,‬הפתרון הידוע למעגלי ‪ RL‬מתפרק הוא‪:‬‬
‫‪ , I L (t )  I 0 EXP  t‬כאשר ‪ I 0‬הוא הזרם ההתחלתי על המשרן‪ .‬עתה מדובר במעגל ‪RL‬‬
‫‪‬‬
‫בסיסי מכוון שהנגד ‪ R2‬יצא מהמשחק )זרם ומתח ‪.(0‬‬
‫‪  ‬‬
‫הזרם דרך ‪ R1‬שווה לזרם דרך המשרן ‪ ,L‬המתח הוא ‪.  R1  I (t ) R1‬‬
‫באופן דומה השדה המגנטי במשרן הינו ) ‪B   0 nI (t‬‬
‫פתרון סעיף ‪.2‬‬
‫לאחר פתיחת המפסק הזרם המושרה יהיה בכיוון הזרם החיצוני שנעלם ‪ ,CW‬ניתן להחליף את המשרן‬
‫במקור מתח שבו ההדק החיובי )הארוך( כלפי מטה‪.‬‬
‫כיוון הזרם ימשיך עד לדעיכתו כאקספוננט‪.‬‬
‫מעגל ‪RL‬‬
‫נתון מעגל ‪ RL‬שבאיור‪ ,‬ברגע ‪ T‬מפסק ‪ S1‬שהיה סגור זמן רב נפתח ומפסק ‪ S2‬שהיה פתוח נסגר‪.‬‬
‫‪ .1‬מצאו את האנרגיה במעגל ה‪ ,RL-‬המתח והזרם על המשרן והנגד ברגע ‪.t=T‬‬
‫‪ .2‬מהו כיוון הזרם במשרן ‪ L‬ברגע ‪ ?T=0‬האם כיוונו ישתנה עבור ‪?t>T‬‬
‫‪ .3‬מהו הביטוי המתמטי לזרם כפונקציה של הזמן עבור ‪ t<T‬וכן עבור ‪ ?t>T‬מה נגזרת הזרם כפונקציה של הזמן?‬
‫‪ .4‬מצאו את האנרגיה במעגל ה‪ RL‬בזמן ‪.t>T‬‬
‫‪ .5‬כיצד יראה מעגל חשמלי בו יוחלף המשרן במקור מתח משתנה בזמן?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬ברגע ‪ t=T‬הזרם במעגל הוא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 2 1 ε ‬‬
‫‪LI = L ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 R‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪R‬‬
‫= ‪ , I‬לכן האנרגיה במעגל ה‪ RL-‬הינה של המשרן בלבד‪:‬‬
‫= ‪ . U B‬המתח על המשרן הוא ‪ 0‬מכוון שמדובר בתיל אידיאלי )חסר התנגדות(‪ ,‬הזרם דרכו קבוע‬
‫‪ε‬‬
‫בזמן ושווה ל ‪ . I‬המתח על הנגד הוא ‪R = −ε‬‬
‫‪R‬‬
‫בלולאה סגורה יהיה ‪ ,0‬בדומה לתרגילים בנושא חוקי קירכהוף‪.‬‬
‫‪ ∆V = −‬כפי שניתן היה לצפות מהדרישה לכך שסך המתחים‬
‫‪ .2‬ברגל החלפת המפסקים הזרם שנע בכיוון השעון עד עתה מפסיק‪ ,‬יווצר זרם מושרה בכיוון הפוך – ‪ .CW‬כיוון‬
‫הזרם לא ישתנה‪.‬‬
‫‪ .3‬בזמן ‪ t<T‬הזרם קבוע ונסמנו כ‪ , I 0 -‬נגזרתו לפי הזמן היא ‪ .0‬בזמן ‪ t>T‬ננסח את המשוואה הדיפרנציאלית‪:‬‬
‫‪dI‬‬
‫‪R‬‬
‫‪dI‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪ − IR − L‬ננסח בצורץ משוואת פרדה‪= − dt :‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪I‬‬
‫‪L‬‬
‫‪ .‬פתרון משוואה זו הינו‪:‬‬
‫‪R‬‬
‫‪− t‬‬
‫‪R‬‬
‫‪L‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ ln( I ) = − t → I (t ) = I 0 e L‬נהוג לסמן את = ‪t ,τ‬‬
‫‪L‬‬
‫‪R‬‬
‫‪L‬‬
‫‪τ‬‬
‫‪−t‬‬
‫בתור‬
‫‪t‬‬
‫‪τ‬‬
‫‪ ,‬אז הזרם כפונקציה של הזמן הינו‬
‫‪ . I (t ) = I 0 e‬גרף שמציג את תלות הזרם בזמן מוצג באיור ‪.1‬‬
‫איור ‪ 1‬תאור סכמטי של הזרם של פריקת משרן‪.‬‬
‫) ‪dI (t‬‬
‫‪1 −t‬‬
‫נגזרת הזרם בזמן הינה‪= − I 0 e τ :‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪τ‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .4‬האנרגיה של מעגל ה‪ RL‬אינה קבועה בזמן‪ ,‬ההספק של שני הרכיבים במעגל ניתן לתאור על ידי שימוש בחוק‬
‫‪dI‬‬
‫‪ , ΣIε = I 2 R + LI‬ביטויים עבור ערכים אלו נפתרו בסעיפים קודמים‪.‬‬
‫אוהם וב‪ EMF‬המושרה במעגל‪:‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dI‬‬
‫‪ .5‬ניתן לתאר את המשרן כמקור מתח תלוי זמן‬
‫‪dt‬‬
‫המתח יהיו מסודרים כך שההדק החיובי )הארוך( יהיה כלפי מטה‪.‬‬
‫‪ . ε L (t ) = L‬מכוון שכיוון הזרם בזמן ‪ t>T‬הינו ‪ CW‬הדקי מקור‬
‫‪R2 + Z 2‬‬
‫‪R‬‬
‫צפיפות המטען האורכית תהיה‪:‬‬
‫‪q‬‬
‫=‪λ‬‬
‫‪2π R‬‬
‫נחלק את הטבעת לאלמנטי קשת קטנים ‪ ,ds‬כך שעל כל אלמנט יהיה מטען ‪: dq‬‬
‫‪dq = λ ds‬‬
‫אלמנט המטען ‪ dq‬תורם לשדה החשמלי‪:‬‬
‫‪kdQ‬‬
‫‪k λ ds‬‬
‫‪= 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪R + Z2‬‬
‫= ‪dE‬‬
‫משיקולי סימטריה רכיבי ציר ‪ X‬וציר ‪ Y‬מתבטלים לכן נסכום את הרכיבים המקבילים לציר ‪.Z‬‬
‫‬
‫‪ Z‬‬
‫‬
‫‪Z‬‬
‫‪d E cos θ = d E = d E‬‬
‫‪r‬‬
‫‪R2 + Z 2‬‬
‫‬
‫‪KZ λ ds‬‬
‫‪KZ λ‬‬
‫‪KZ λ 2π R‬‬
‫‪KZq‬‬
‫=‬
‫‪E = ∫ dE cos θ Z‬‬
‫‪∫ 2 2 3 Z = 2 2 3 ∫ dsiZ = 2 2 3 iZ = 2 2 3 iZ‬‬
‫‪(R + Z ) 2‬‬
‫‪(R + Z ) 2‬‬
‫‪(R + Z ) 2‬‬
‫‪(R + Z ) 2‬‬
‫במרחק גדול מאוד מהטבעת ‪ Z>>R‬נקבל‪:‬‬
‫‬
‫ ‪q‬‬
‫‬
‫‪q E = k 2 ⋅Z‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪E = k 2 ⋅Z‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪R2 + Z 2‬‬
‫כמו מטען נקודתי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לפני שהסירו את מטען מספר אחד‪ ,‬ברור מטעמי סימטריה שהשדה במרכז הריבוע‬
‫חייב להיות ‪.0‬‬
‫אפשר לחשוב על הסרת מטען ‪ q‬כהוספת מטען ‪ −q‬באותה נקודה‪ .‬לפי עקרון‬
‫הסופרפוזיציה‪ ,‬השדה במרכז הריבוע הוא חיבור של השדה של הריבוע )שהוא כאמור‬
‫‪ ,(0‬עם השדה של המטען השלילי שהוספנו‪ .‬אחרי חישוב המרחק עם משפט פיתגורס‪,‬‬
‫השדה הוא‪:‬‬
‫ ‬
‫‪q‬‬
‫⃗‬
‫‪E = 1 2‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2‬‬
‫)או ביחידות ‪(SI‬‬
‫ ‬
‫‪q‬‬
‫⃗‬
‫‪E = k 1 2‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2‬‬
Electric field - semicircle
Submitted by: I.D. 061110185
The problem:
A semicircle of the radius R, 0 < θ < π, is charged with the charge Q.
1. Calculate the electric field at the center if the charge distribution is uniform.
2. Let the charge density be λ = λ0 sin θ. Find λ0 and and the electric field at the center.
The solution:
1) λ - homogeneous
kdq
sin θ
R2
dq = λdl = λRdθ
dEy = −
(1)
(2)
The electric field
~ =
E
Zπ
dEy = −
2kλ
ŷ
R
(3)
0
The charge density is
Z
Z
Q
Q = dq = λRdθ =λRπ ⇒ λ =
Rπ
(4)
So that
~ = − 2kQ ŷ
E
πR2
(5)
2) λ = λ0 sin θ
Z
Q =
λ0 =
Z
dq =
λ0 R sin θdθ = 2λ0 R
(6)
Q
2R
(7)
dq
kλ0
dEy = −k 2 sin θ = − 2 sin2 θdθ
R
R
Z
kλ0 π
Ey =
dEy = − 2
R 2
kQπ
~ = −
E
ŷ
4R2
(8)
(9)
(10)
1
‫‪ .1‬א‪.‬‬
‫המומנט הדיפולי ‪ P‬מוגדר‪:‬‬
‫מומנט הכוח‪:‬‬
‫וכאשר ‪: θ=450‬‬
‫‬
‫‪P = qa‬‬
‫‬
‫‬
‫‪τ = P × E ⇒ τ = PE sin θ = qaE sin θ‬‬
‫‬
‫‪Nm‬‬
‫‪−18‬‬
‫‪τ = 3 *10 −19 C * 3 *10 −10 m *1011 * sin 45 = 6.4 *10‬‬
‫‬
‫‪C‬‬
‫‪N‬‬
‫על פי חוק יד ימין כיוון המומנט הוא לתוך הדף‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ ‬
‫‪U = − P ⋅ E = − PE cosθ = (−9 *10 −18 ) cosθ‬‬
‫וכאשר ‪: θ=450‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪U = 6.4 *10 −18 j‬‬
‫במצב שווי משקל‪θ = 0 0 :‬‬
‫והאנרגיה היא מינימלית‪U = −9 *10 −18 j :‬‬
‫‪E‬‬
‫‪q+‬‬
‫‪q-‬‬
‫)שימו לב כי‪(Nm=j :‬‬
‫‪2414‬‬
‫נתונה דיסקה מלאה ודקה הנמצאת במישור ‪ x − y‬ומרכזה בראשית‪.‬‬
‫רדיוס הדיסקה ‪ R‬ונתון כי צפיפות המטען עליה היא ‪.σ(ϕ) = σ0 cos2 ϕ‬‬
‫‪ .1‬מצאו את השדה לאורך ציר ‪z‬‬
‫‪ .2‬איך יראה השדה בגבול ‪?z R‬‬
‫פתרון‬
‫סעיף ‪1‬‬
‫השדה החשמלי מוגדר לפי‪:‬‬
‫ˆ‬
‫‪kdq‬‬
‫= )‪~ r‬‬
‫~(‪E‬‬
‫) ‪· (~r − ~r0‬‬
‫‪|~r − ~r0 |3‬‬
‫̂‪~r = z z‬‬
‫)‪~r0 = rr̂ = r(cos ϕ, sin ϕ, 0‬‬
‫‪dq = σ(ϕ)rdrdϕ = σ0 cos2 ϕrdrdϕ‬‬
‫‪kσ0 cos2 ϕrdrdϕ‬‬
‫)̂‪· (z ẑ − rr‬‬
‫‪(r2 + z 2 )3/2‬‬
‫ˆ‬
‫‪R‬‬
‫‪2π‬‬
‫ˆ‬
‫= )‪~ z‬‬
‫~(‪E‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫נחשב את האינטגרל על הזויות‬
‫ˆ‬
‫‪2π‬‬
‫‪cos2 ϕdϕ = π‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2π‬‬
‫ˆ‬
‫‪cos3 ϕdϕ = 0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2π‬‬
‫ˆ‬
‫‪cos2 ϕ sin ϕdϕ = 0‬‬
‫‪0‬‬
‫קיבלנו כי התרומה תיהיה רק בכיוון ‪z‬‬
‫‪rdr‬‬
‫ˆ‬
‫)‪· (z‬‬
‫‪(r2 + z 2 )3/2‬‬
‫החלפת משתנים‬
‫‪r‬‬
‫‪z‬‬
‫‪R‬‬
‫ˆ‬
‫‪~ z ) = πkσ0 z‬‬
‫~(‪E‬‬
‫‪0‬‬
‫=‪x‬‬
‫‬
‫‪R/z‬‬
‫‪xdx‬‬
‫‪ˆ = πkσ0 sign(z) − √ 1‬‬
‫·‬
‫(‬
‫)‪z‬‬
‫̂‪z‬‬
‫‪(1 + x2 )3/2‬‬
‫‪1 + x2 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪R/z‬‬
‫ˆ‬
‫)‪~ z ) = πkσ0 sign(z‬‬
‫~(‪E‬‬
‫‪0‬‬
‫‪#‬‬
‫"‬
‫‪1‬‬
‫‪~ z ) = πkσ0 sign(z) 1 − p‬‬
‫~(‪E‬‬
‫̂‪z‬‬
‫‪1 + R2 /z 2‬‬
‫סעיף ‪2‬‬
‫ניקח את ‪ z R‬ונשתמש בפיתוח טיילור‬
‫)‪πkσ0 R2 sign(z‬‬
‫̂‪z‬‬
‫‪2z 2‬‬
‫‪#‬‬
‫≈ ̂‪z‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 + R2 /z 2‬‬
‫‪≈1−‬‬
‫‪√1‬‬
‫‪1+x‬‬
‫"‬
‫~‬
‫‪E(~z) = πkσ0 sign(z) 1 − p‬‬
‫קיבלנו תלות לפי המרחק מציר ‪ z‬בריבוע הדומה למטען נקודתי וכך באינסוף הדיסקה‬
‫הינה נקודתית‬
‫‪2‬‬
tbd
‫‪ .1‬עבור כל תחום נבנה מעטפת גאוסית בעלת רדיוס ‪: r‬‬
‫בתוך הקליפה הפנימית‪: r < R1 ,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫חוק גאוס‪:‬‬
‫‪∫ E ⋅ ds = 4πk ∑ Q‬‬
‫במקרה זה‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫) ‪∫ E ⋅ ds = ∫ Eds = E ∫ ds = E (4πr‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪E=0‬‬
‫מאחר והקפנו ‪ 0‬מטען נקבל‪:‬‬
‫‪⇒ E 4πr 2 = 4πkQ1‬‬
‫בין הקליפות‪: R1 < r < R2 ,‬‬
‫‪KQ1‬‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫‪r2‬‬
‫)‬
‫(‬
‫⇒ ‪E 4πr 2 = 0‬‬
‫‪∑Q = Q‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪E‬‬
‫‪KQ1‬‬
‫‪R12‬‬
‫=‪E‬‬
‫) ‪K (Q1 + Q2‬‬
‫‪R22‬‬
‫‪r‬‬
‫‪R2‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪R1‬‬
‫מחוץ לקליפות‪: R2 < r ,‬‬
‫) ‪K (Q1 + Q2‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫‪r2‬‬
‫) ‪+ Q2 ⇒ E 4πr 2 = 4πk (Q1 + Q2‬‬
‫‪∑Q = Q‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪E‬‬
‫כעת נחשב את האנרגיה הדרושה על מנת להעביר אלקטרון מהקליפה הגדולה לאינסוף‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫∞‬
‫‪ - W = ∫ F ⋅ dr‬כאשר ‪ F‬הוא הכוח שצריך להפעיל על מנת להתגבר על כוח המשיכה בין‬
‫‪R2‬‬
‫האלקטרון והקליפות‪:‬‬
‫) ‪K (Q1 + Q2‬‬
‫‪e‬‬
‫‪r2‬‬
‫= ‪F = Ee‬‬
‫נציב בנוסחת העבודה ונקבל‪:‬‬
‫‪K (Q1 + Q2 ) e‬‬
‫‪R2‬‬
‫∞‬
‫∞‬
‫‪1‬‬
‫⎤‪⎡ 1‬‬
‫= ⎥ ‪W = K (Q1 + Q2 ) e ∫ 2 dr = K (Q1 + Q2 ) e ⎢−‬‬
‫‪r‬‬
‫‪⎣ r ⎦ R2‬‬
‫‪R2‬‬
‫* העבודה חיובית כלומר צריך להשקיע אנרגיה‪.‬‬
‫מטעמי סימטריה‪ ,‬מכיוון שהחוט אינסופי‪ ,‬טעון באופן סימטרי אורכי‪ ,‬השדה בהכרח מצביע בכיוון הרדיאלי‪.‬‬
‫אם נבנה מעטפת גאוסית גלילית‪ ,‬השדה יהיה קבוע בצד ההיקפי של הגליל‪ ,‬והשדה יהיה מאונך למשטחים‬
‫שבקצוות‪.‬‬
‫חוק גאוס עבור המעטפת הגלילית יתן‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪~ · dA‬‬
‫‪~=Q‬‬
‫‪ε0 E‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪S‬‬
‫‪ε0 2πrLE = Q = λL‬‬
‫‪λ‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪2πε0 r‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫עכשיו נותר רק לחשב את צפיפות המטען האורכית במקרה של הגליל‪.‬‬
‫בתוך התחום החלול‪ ,‬אין מטען בכלל‪ ,‬ולכן אין צפיפות אורכית‪.‬‬
‫בתחום המלא‪ ,‬נמיר את הצפיפות הנפחית לצפיפות אורכית‪:‬‬
‫)‪(4‬‬
‫‪ρdV = ρdSdz = λdz‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪λ = ρdS‬‬
‫)‪(6‬‬
‫)‪(7‬‬
‫‪S = πr2‬‬
‫‪dS = 2πrdr‬‬
‫‪Z r‬‬
‫‪Z r‬‬
‫‪2π‬‬
‫) ‪ρ0 (r3 − r13‬‬
‫= )‪λ(r‬‬
‫= ‪ρ(r)2πrdr‬‬
‫= ‪ρ0 r2πrdr‬‬
‫‪3‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪r1‬‬
‫)‪(5‬‬
‫)‪(8‬‬
‫ומחוץ לגליל נקבל‪:‬‬
‫)‪(9‬‬
‫‪2π‬‬
‫) ‪ρ0 (r23 − r13‬‬
‫‪3‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪Z‬‬
‫=‪λ‬‬
‫= ‪ρ(r)2πrdr‬‬
‫= ‪ρ0 r2πrdr‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪r1‬‬
‫ברור שכמות המטען המתוארת על ידי הצפיפות האורכית‪ ,‬וזו שמתוארת על ידי הצפיפות הנפחית שווה‪ .‬ברור‬
‫גם שהסימטריה בבעיית הגליל זהה לסימטריה בבעית החוט‪ .‬לכן‪ ,‬נוכל להשתמש שימוש חוזר בחישוב החוט ולקבל‪:‬‬
‫בתוך החלק החלול‪:‬‬
‫‪E=0‬‬
‫בתוך החלק המלא‪:‬‬
‫ומחוץ לגליל‪:‬‬
‫‪2π‬‬
‫‪λ‬‬
‫=‬
‫) ‪ρ0 (r3 − r13‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪2πε0 r‬‬
‫‪3 · 2πε0 r‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪2π‬‬
‫=‪E‬‬
‫=‬
‫) ‪ρ0 (r23 − r13‬‬
‫‪2πε0 r‬‬
‫‪3 · 2πε0 r‬‬
‫‪1‬‬
Gauss’s law - cylindrical symmetry
The problem:
Given an infinite cylinder charged with ρ(~r) = ρ0
1. find the electric field.
2. What should be the charge density ρ(~r), so that the electric filed inside the cylinder would be
zero?
The solution:
~ = Er r̂ . The volume element is dv = rdrdθdz.
1. For cylindrical symmetry E
For r < R
Z r
Z
ρ2πr0 dr0 h
ρdv = 4πh
Er · 2πrh = 4πh
(1)
0
V
~ = 2πkρrr̂
E
(2)
For r > R
Z
Er · 2πrh = 4πh
Z
ρdv = 4πh
V
~ =
E
R
ρ2πr0 dr0 h
(3)
0
2πkρR2
r̂
r
(4)
2. We solve the problem in two ways - using integral and diferential versions of the Gauss’s law:
a. integral:
I
Z
~
~
E · ds = 4πk ρdv
(5)
Z r
E · 2πrh = 4πk
ρ(r0 ) · 2πr0 dr0 h
(6)
0
ρ(r) =
A
r
(7)
Checking:
Z r
ρ(r0 ) · 2πr0 dr0 h = 2πArh
(8)
0
~ = 4πkAr̂ = const
E
(9)
b. differential:
~ = 4πkρ
div E
(10)
~ = const
~ =E
~ ⇒ div E
E
r
A
E
4πkA
ρ =
⇒
=
r
r
r
~ = 4πkAr̂ = const
E
(11)
(12)
(13)
1
:`ede ,xak reci qe`b weg ici lr cg` gell oexztd
E=
dziy`xe ,dlrn dler
σ
2ε0
y da zehpicxe`ew zkxrn xgap
.mipniqa aygzdl jixve ,zegel ipy epl yi eiykr
.oezgzd gela
:`ed dcydy lawp ,oezgzd geld xear
(
σ
~ + = − 2ε0 ĵ , y < 0
E
+ 2εσ0 ĵ , y > 0
:lawp oeilrd geld xear
(
+ 2εσ0 ĵ , y < d
~
E− =
− 2εσ0 ĵ , y > d
:lawpe cgi zegeld ipy z` mkqp eiykr


0 , y < 0
~ =E
~+ + E
~ − = σ ĵ , 0 < y < d
E
ε

 0
0 ,y > 0
xy`k la` ,(mdizgzn e` zegeld lrn) mdl uegn epgp` xy`k qt`zn zegeld ipyn dcyd xnelk
.cig` cg` dcyl xagzn `weec mdly dcyd ,zegeld oia epgp`
.law myl cizra dprz xy` ,ce`n daeyg d`vez idef
1
‫נתונה ספירה מוליכה ברדיוס ‪ R‬בתוך מעטפת עבה מוליכה הנמצאת בין ‪ 2R‬ל ‪ 3R‬כנראה באיור ‪ .‬המטען בספירה‬
‫הוא ‪ Q‬והמטען במעטפת הוא ‪2Q‬‬
‫‪2Q‬‬
‫‪3R‬‬
‫‪2R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪Q‬‬
‫א‪ .‬מצאו פוטנציאל בכל המרחב‬
‫ב‪ .‬מה האנרגיה הכוללת של המערכת ?‬
‫כעת מחברים את המעטפת לספירה באמצעות כבל מוליך‬
‫ג‪ .‬מצאו פוטנציאל בכל המרחב‬
‫ד‪ .‬מה האנרגיה הכוללת של המערכת ?‬
‫ה‪ .‬הסבירו מדוע האנרגיה המתקבלת בסעיף ד נמוכה מזאת המתקבלת בסעיף ב‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬נמצא את הפוטנציאל באמצעות השדה‪ .‬ניתן לחשב את השדה החשמלי בכל מקום במרחב ע"י סופרפוזיציה של‬
‫השדות החשמליים שיוצרים כל אחד מהגופים במרחב‪ .‬להזכירכם‪ ,‬שדה של קליפה מחוץ ניתן להתייחס כאל שדה‬
‫של מטען נקודתי‪ ,‬ובתוך מוליך השדה הוא אפס‪:‬‬
‫‪k  Q  2Q ‬‬
‫‪3kQ‬‬
‫‪E  r  3R  ‬‬
‫ˆ‪rˆ  2 r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪E  3R>r  2R   0‬‬
‫‪kQ‬‬
‫ˆ‪r‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪E  2R>r  R  ‬‬
‫‪E  R>r   0‬‬
‫את הפוטנציאל נחשב ע"י אינטגרל מאינסוף (שם אנו מגדירים הפוטנציאל להיות שווה עד לנקודה בה מחשבים את‬
‫הפוטנציאל‪:‬‬
r
r
r

3kQ
3kQ
 3kQ 
dr    

2
r
r
 r  

r
3R
r
r
3R
2R
  3R  r     E dr   
3R
3kQ
3kQ kQ
 3kQ 
  2R  r  3R     E dr    2 dr   0dr    
0


r
3R
R
 r 


3R
r
r
3kQ
kQ
kQ  kQ 
  R  r  2R     E dr    2 dr   0dr   2 dr 
 
r
r
R  r  2 R


3R
2R
kQ kQ kQ kQ kQ





R
r
2R
r
2R
r
3R
2R
R
r
3kQ
kQ
3kQ
  r  R     E dr    2 dr   0dr   2 dr   0dr 
r
r
2R


3R
2R
R
‫ את האנרגיה של המערכת נחשב באמצעות הנוסחא‬.‫ב‬
1
 Qii
2 i
‫– על הדופן הפנימית (על מנת שלא יהיה שדה‬Q ‫ יש‬,‫ בקליפה העבה‬.‫ כולו על המעטפת‬Q ‫בכדור הפנימי המטען‬
:‫ לכן‬.)2Q ‫ על המעטפת החיצונית (על מנת שסה"כ מטען קליפה העבה יהיה‬3Q ‫במוליך) ו‬
1
1
U   Qii  Q ( R )  ( Q ) (2 R )  3Q (3R ) 
2 i
2
U
2
1 kQ 2  3
 19 kQ

1

9



2 R 2
 4 R
‫ נסמן את המטען‬.‫ אך בגלל החיבור איננו יודעים את המטען על כל כדור‬,‫ נוכל להשתמש בתוצאה של סעיף א‬.‫ג‬
‫ מכיוון שסה"כ המטען לא‬.)‫ בקליפה (ונחליף את המטענים מסעיף א במטענים החדשים‬q2 ‫ בכדור ו‬q1 ‫החדש כ‬

‫ בנוסף אנחנו יודעים שלאחר החיבור הפוטנציאלים צריכים להיות שווים ולכן‬. q1  q2  3Q ‫השתנה אזי‬
  R)   R)
k(q1  q2 ) 3kQ
  3R  r  

r
r
kQ
  2R  r  3R  
R
r
3R
2R
r
r
3kQ
kq
kQ  kq1 
dr   0dr   21 dr 
 
2
r
r
R  r  2 R


3R
2R
kq kQ kq1
 1

r
R 2R
kQ kq1
 r  R  

R 2R
:   R)   R) ‫כעת נדרוש כי‬
kQ kQ kq1


 q1  0
R
R 2R
‫ הפונציאל יהיה‬.‫כלומר כל המטען עבר החוצה‬
3kQ
  r>3R  
r
kQ
  r  3R  
R
  R  r  2R     E dr   
‫ד‪ .‬כמו בסעיף ב (רק שהפעם יש מטען רק בקליפה החיצונית)‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3 kQ 2‬‬
‫‪U   Qii  3Q (3R ) ‬‬
‫‪2 i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 R‬‬
‫ה‪ .‬האנרגיה במקרה השני קטנה יותר מכיוון מערכות פיזיקלית (כשהן יכולות) משתנות על מנת להקטין את‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית שלהן‪.‬‬
j,=rfu+
f, * 9,0"
'/nn
>-*nv^, 6^
/ (:- ,4
{")trJlE
*,
F, h n rL *
o'/-2
Q,-
,.
*,d'
*/L
)'t>
/
7;
fo f, rLJy f -t fr,* S'*/'*t,s
.
,g_
{.* p.d<a*-l
bl*i
r
* rn
**
A fay
"{
)-srfi
rla
_, ,
h i]
;. f p, $,rLd,.
kf-
JrY'
" rf* Fra 4r
_/c
ffr
QflE
G
r
hnr,
:, Q ,,y,*.,!r
r,s J*t . i *",o,1; if*r*
f
{:_
d,
'{- rU
/n
(o
T'
z,rr' = (f p, L r> Jr
Y
\"'/
{^$nr=
eT
'r-"
,-"
'/
t ,z c.ty.)
i=r,
A
-+
-}t=-*)
*
f,
g;
#J'-?)
4"F4'fiilvL* [.qte*
*/1v(
vt L
p.f ,**ev?r*i
6tr
L
* .F* (.'*t) = t*s.*(t'-{)
F,burL= &tr
F"g}
fr-
L'r'\
L
o
rL
""/
,t/
t
'/vOro
.5 o J: /o*
/t'
(t.r r)
O
(,,^ )
L
&rJ
'r
ta
!/-: -(/) € Jn
,r0
v
: -'r P"$"-r)
('/*;
"
{;t
"'o{ri-
--tl\
&
vo=
iLa_a.
'{...o '..r.
L -/
f>u
"7
I t-b
v. ( p,
Jv- z
{,rq):^
4
zr?e
t: \
T
:
y. l"**
a
lrr*tz _ ae- A:i
= -%
f(-*+T-e.)
y" : \ " vo ;,& ib_i r. * a: - {:
{-$
b
\ z
r
lh
t"F d
r_ s.-
a<v_<
ol\
?A}
*G
's: -t'J
- fl'\
-&fr
[T-T
''ig*y?
va =
# iH $'.S o'"\= * (T ia'-a) -#)
r
n
V'-\') Ezr
Ft6 dr :* i
s
Vr : \*
d"'rd
*vq
* "0
t-c
Yzq
rG-r)
,\
p/t? *ri "-g** l
:- j4u
+
fu is:-t-g
c\-J
z
a
;
'l
\t
\
= P* t-?
{?:x*
.t.,)
\
r}1
* vS ", f,."1 '\
T*'* ayj
a :*1*
I
\
\
‫‪1‬‬
‫את הפוטנציאל של מטען נקודתי בראשית ניתן לשב על ידי אינטגרל על השדה של‬
‫המטען‪.‬‬
‫נגדיר את הפוטנציאל באינסוף להיות אפס‪ ,‬ונקבל‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪∫ r‬‬
‫‪∫ r‬‬
‫‪kq‬‬
‫ ‪kq‬‬
‫‪kq‬‬
‫⃗‬
‫‪φr − φ∞ = −‬‬
‫‪E · d⃗r = −‬‬
‫= ‪dx‬‬
‫=‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫∞ ‪x‬‬
‫‪r‬‬
‫∞‬
‫‪∞ x‬‬
‫אם נסמן את מיקום המטען השלילי כ ‪ ,0‬ואת מיקום המטען החיובי כ‪ , pq⃗ :‬הפוטנציאל‬
‫יהיה‪:‬‬
‫‪kq‬‬
‫‪kq‬‬
‫‬
‫ ‪+‬‬
‫‬
‫‪r‬‬
‫⃗‪⃗r − 1q p‬‬
‫‪φr = −‬‬
‫נקרב עבור מרחק גדול‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫) ‪|⃗p|2‬‬
‫‪q2 r2‬‬
‫‪kq‬‬
‫‪kq‬‬
‫√ ‪+‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r 1 − 2 qr1 r̂ · p⃗ +‬‬
‫)⃗‪p⃗) · (r̂ − qr1 p‬‬
‫‪qr‬‬
‫(‬
‫)‬
‫‪kq‬‬
‫‪kq kq‬‬
‫‪kq‬‬
‫⃗‪r̂ · p‬‬
‫√ ‪≈− +‬‬
‫‪≈− +‬‬
‫‪1+‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪qr‬‬
‫)⃗‪r 1 − 2 1 r̂ · p‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪kq‬‬
‫√ ‪+‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r (r̂ −‬‬
‫‪kq‬‬
‫‪φr = −‬‬
‫‪qr‬‬
‫⃗‪kr̂ · p‬‬
‫‪r2‬‬
‫=‬
‫כדי למצוא את השדה החשמלי‪ ,‬צריך לבצע גראדיאנט של הפוטנציאל‪ .‬ניתן לעבוד‬
‫בקוארדינטות קרטזיות או קוארדינטות ספריות‪ .‬בכל מקרה ‪ ,‬למען הנוחות מומלץ‬
‫להגדיר את כיוון ‪ z‬ככיוון אליו מצביע הדיפול‪ .‬בכדוריות זה יראה כך‪:‬‬
‫̂‪kr̂ · pz‬‬
‫‪kp cos θ‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r2‬‬
‫= ‪φr‬‬
‫(‬
‫)‬
‫‪1‬‬
‫‪cos θ‬‬
‫‪sin θ‬‬
‫⃗‬
‫̂‪E = −∇φ = −kp∇ cos θ 2 = −kp −2 3 r̂ − 3 θ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫בקרטזיות זה יראה כך‪:‬‬
‫‪kpz‬‬
‫̂‪kr̂ · pz‬‬
‫‪= 3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫= ‪φr‬‬
‫‪⃗ = −∇φ = −kp∇ z = − kp ∇z − kpz∇ 1‬‬
‫‪E‬‬
‫‪r3‬‬
‫‪r3‬‬
‫‪r3‬‬
‫̂‪kpz‬‬
‫‪⃗r‬‬
‫‪= − 3 + 3kpz 5‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪k⃗p 3(⃗p · ⃗r) · ⃗r‬‬
‫‪=− 3 +‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r5‬‬
‫וקיבלנו את אותו השדה כמו זה שקיבלנו מחישוב ישיר‪.‬‬
meipnxb zrah
z` aygp
.
L2 =
3
2πr2 jxe` lra ipyde
4
L1 =
2πr2
jxe` lra cg` ,liawna micbp ipy epl yi
4
:mdn cg` lk ly zecbpzdd
ρL1
ρ 2πr2
= 2
= 300Ω
A
πr1 4
ρ 3
ρL2
= 2 2πr2 = 900Ω
R2 =
A
πr1 4
R1 =
(1)
(2)
(3)
:liawna mze` xagpe
1
1
1
=
+
=
R
R1 R2
4 4
+
1 3
16
ρ
2πr2
2
πr1
3
(4)
3
3 r2
ρ
2πr2 = ρ 2 = 225Ω
2
πr1
16
8 r1
(5)
1
ρ
2πr2
πr2
=
1
R=
`ed zrahl gznd xewn oia xaery mxfd
I=
V
45V
=
= 0.2A
R
225Ω
V
45V
I1 =
=
= 0.15A
R1
300Ω
I2 =
:micbpa xaery mxfd
V
45V
= 0.05A
=
R2
900Ω
.llekd mxfl deezyn minxfd mekqy oaenk
1
‫‪ .4‬א( נחלק את הגליל לדסקיות בעלות עובי אינפיניטסימלי מהבסיס הקטן לגדול‬
‫)כי הגיאומטריה של הגליל משתנה בכיוון ציר ‪.(x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪b‬‬
‫‪x‬‬
‫‪r‬‬
‫‪a‬‬
‫‪x‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪L‬‬
‫ההתנגדות של כל דסקה היא‬
‫‪dx‬‬
‫‪A‬‬
‫‪dR = ρ‬‬
‫כעת‪ ,‬צריך להביע את ש כפונקציה‬
‫של ‪.x‬‬
‫נתבונן בחתך של הגליל‪:‬‬
‫נשתמש בדמיון משולשים‪:‬‬
‫‪r b−a‬‬
‫‪b−a‬‬
‫=‬
‫=‪⇒r‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫כמו"כ‪ . y = r + a = b − a x + a ,‬מכאן נבצע אינטגרציה על ‪x‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪Lρ  1 1 ‬‬
‫‪b−a‬‬
‫→‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫=‬
‫‪ρ‬‬
‫∫ ‬
‫‪2‬‬
‫‪πy‬‬
‫‪π ( b − a )  a b ‬‬
‫‪L‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪b−a‬‬
‫= ‪dx‬‬
‫המעבר הזה הוא סתם לנוחות! לא חייבים‪.‬‬
‫ב( כאשר‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪= ρ ⇐a=b‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪πa‬‬
‫‪R=ρ‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪R = ∫ dR = ∫ ρ‬‬
‫‪= ∫ρ‬‬
‫‪A 0 π y2‬‬
‫‪0‬‬
‫) ‪Lρ ( b − a‬‬
‫‪L‬‬
‫‪=ρ‬‬
‫‪π ( b − a ) ab‬‬
‫‪π ab‬‬
‫=‬
Fly UP